ימי קדם

האוטובוס הגיע סוף-סוף ונשים עמוסות סלי קניות מפלסטיק עמוסים כל טוב החלו לתפוס מושבים אחוריים , גברים בקסקטים מקש ועטויים ז'קטים מרושלים עזרו לנשותם בריאות הבשר לטפס אט אט למושביהן ופילסו להם מעבר בין סלי מזון ועוללים שנתלו על זרועות הוריהם. על כולם מנצח בחן רב ר' שרול-מוישה . בימים כתיקונם ר' ישראל-משה היה מזכיר של סניף פועלי האגודה בעיר, פיקחותו קסמו האישי, והחן הרב שלו הקנו לו מעמד של מנהיג החבורה. בפי כולם נקרא שרול-מוישה, ואף שהיה תלמיד חכם מובהק, נהג לתבל את דבריו במילי דבדיחותא וליצנות.כך נעשה חביב בעיני כל שומעיו. מפעם לפעם ארגן מסע לקברות צדיקים או עליה לרגל לירושלים או לציון רשב"י במירון, והצליח לקבץ לטיולים אלה בעלי בתים חסידיים,עם פועלים עולים מצפון אפריקה, נשים מכוסות מכף רגל עד ראש וראשן מעוטר בשביס עם נערות בנות סמינר שיצאו לחופשה, אמהות מטופלות בילדים קטנים חלקן צנועות יותר וחלקן צנועות פחות וכולן עוצמות עיניים ומנשקות את ידיהן עם הזכרת שמו של התנא רבי שמעון בר יוחאי או של רבי מאיר בעל הנס. במגפון שהחזיק צמוד לפיו,זירז את הנוסעים לתפוס מקומות. קולו של ...

רבקה אוספת את כוסית הערק, וצלוחית קטנה של של זיתים עם כדורי בשר קטנטנים. גם היום הלך מסעוד לשוק, גם היום חזר בלי מצב רוח ובלי עבודה . מסעוד אהב את המאחיה והמאחיה אהבה אותו . רבקה מביטה בעצב בכוסית הערק הריקה ובצלוחית שמסעוד שלה לא נגע . רבקה חושבת איך לדבר עם מסעוד שלה , ועד שהיא חוככת בדעתה, מסעוד כבר עושה צעדיו מחוץ לדירת השיכון הזעירה פאני השכנה מגיעה , ורבקה שופתת מים על הפרימוס ומוציאה עלי נענע טריים שהביא מסעוד שלה היום מהשוק , פאני מתיישבת על המיטה ונאנחת .לקום בבוקר ולהכין צהרים ,לרוץ לעבודה בחדר אוכל של בית הספר לחזור ולהגיש ארוחה חמה לארבעת ילדיה ,לכבס ולתלות ,להשלים ולהפריד בין זאטוטיה הנצים, ולאסוף כח לערב בו יגיע שלמה שלה בהסעה מדימונה . רק מעט מנוחה לוורידה המתנפחים בשוקיה, מחפשת מנוחה אצל פאני שכנתה.לא מקנאה פאני ברבקה,רבקה עקרה ועם כל הקושי במרוץ הבלתי נגמר של עבודה -ילדים-בעל- בית , שמחה פאני בחלקה על הילדים אשר חנן אותה הא-ל רבקה בוכה לפאני "מה אני אעשה עם מסעוד שלי, כל היום מסתובב בלי עבודה בלי פרנסה, הכל הולך לערק" ,ופאני ספק מעודדת ספק משתתפת בצערה ...